מסר לאולפן
מי כמוך פיוט (צילום: David Cohen 156/shutterstock)
מי כמוך פיוט (צילום: David Cohen 156/shutterstock)

יהדות

מי כמוך: פיוט עתיק בן כ-900 שנים

בשולי קריאת פרשת זכור בשבת הקרובה, נהגו קהילות ישראל לומר את פיוט 'מי כמוך'. מי חיבר את הפיוט, ועל שום מה נוהגים לקרותו בשבת זכור?

   
מי כמוך פיוט (צילום: David Cohen 156/shutterstock)
מי כמוך פיוט (צילום: David Cohen 156/shutterstock)
אא

מי כמוך ואין כמוך הוא פיוט עתיק בן כ-900 שנים, המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר. 


את הפיוט חיבר רבי יהודה הלוי, והוא בנוי כיצירה מתוחכמת. הוא מחולק ל-82 בתים. כל בית מחולק לארבע צלעות, שלש הצלעות הראשונות בבית מתחרזות ביניהן, והרביעית מכילה פסוק מהתנ"ך המסתיימת במילה "לו". 22 הבתים הראשונים מתחילים באקרוסטיכון אלפביתי, 29 הבתים הבאים מתחילים באקרוסטיכון "אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי". אחר כך מתחילים שוב 22 הבתים הבאים באקרוסטיכון אלפביתי, ו-8 הבתים הבאים מתחילים באקרוסטיכון "אני יהודה". הבית האחרון אינו כלול במסגרת האקרוסטיכונית של הפיוט.
בפיוט מספר רבי יהודה הלוי את סיפור מגילת אסתר מתוך הסתמכות על אגדות חז"ל. הוא בנוי על הלשון המקראית, ורצוף במליצות ומשחקי לשון מקראיים. בבתים האחרונים מודה הפייטן על הניסים שקרו לעם ישראל, ובפרט על נס קריעת ים סוף, כדי לקשר את סיום הפיוט עם חתימת הברכה "גאל ישראל", שעליה חובר הפיוט.


בקהילות ספרד ועדות המזרח נהגו לאמרו בשבת זכור. כיום רווח המנהג לאמרו אחר חזרת הש"צ של תפילת שחרית, קודם קריאת התורה (שו"ת יחוה דעת ב, ז). אולם בקהילות עדת תימן, וכן בנוסח איטליה (סדר תפלות כמנהג בני רומא, ירושלים תשע"ד, עמ' קצ) נהוג לאמרו אחרי קריאת התורה וההפטרה. בקהילות תוניסיה נוהגים לשיר את הפיוט גם בחג הפורים קודם קריאת התורה. 

 

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך