מסר לאולפן
חודש ניסן (צילום: kdshutterman/shutterstock)

יהדות

חודש ניסן - מזל טלה: מהותו וסגולותיו "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל"

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". מה אנחנו יודעים על החודש הראשון לפי ספירת התורה? מהן שמותיו של חודש זה? מהו מזלו? ולמה הוא מסוגל?

   
חודש ניסן (צילום: kdshutterman/shutterstock)
אא

שלושה שמות לחודש זה: א. החודש הראשון - ראש חודשים. ב. חודש האביב. ג. חודש ניסן.

א. החודש הראשון - כפי שאומרת התורה (שמות יב ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". אמרו חז"ל: משל למלך שנולד לו בן, ועשה בכל שנה משתה ושמחה ביום הולדתו. לימים נשבה הבן בידי אויב, והיה המלך בצער. כעבור תקופה ממושכת נפדה הבן, שמח המלך שמחה גדולה, והחל משנה זו - היה עורך משתה ושמחה ביום שנפדה בו הבן מן השבי. כך משנגאלו ישראל ממצרים - התחילו למנות את החודשים - החל מיציאתם בחודש ניסן. ובו רמז הקב"ה לישראל שהוא ראש להם לתשועה - "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל". (שמות רבה טו ט, יא)

ב. חודש האביב - אף זה שם המוזכר בתורה לחודש זה, כמו שנאמר (דברים טז א): "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח". על שם שבו מתבשלת השעורה, כי השעורה כשהיא בשיבולים נקראת אביב, כמו שנאמר במכת ברד (שמות ט לא): "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל". וחכמים מצאו רמז במילה "אביב" על ידי חלוקתה לשניים: אב י"ב, שהוא אב וראש לכל י"ב החודשים.

ג. חודש ניסן - זהו השם הבבלי. ניסן מלשון ניצן, שהניצנים עולים ופורחים בו, כמאמר הפסוק (שיר השירים ב יב): "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ" [וזו הסיבה שמברכים "ברכת האילנות" בחודש זה, להודות לה' על הפריחה והלבלוב המתחדשים כעת]. וכן "ניסן" מלשון שהוא מסובב בניסים - החל מהניסים הרבים שהיו ביציאת מצרים, ובמשך הדורות השונים, ועד הניסים שיעשה עימנו הקב"ה בקרוב בביאת משיח צדקנו, שנאמר (מיכה ז טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".

בפיוט לפסח סידר הפייט: "הרם ניסן, בירח ניסן, הראם ניסן - דר מעונִי". פירוש: "הרם ניסן" - ניסן מלשון נס – דגל; הרם את דגלם וקרנם של ישראל. "בירח ניסן" - בחודש ניסן. "הראם ניסן" - הראה לישראל ניסים. "דר מעוני" - כינוי להקב"ה, אשר ממעון שבתו משגיח עלינו, כמו שנאמר (תהלים סח, ו): "אלוקים במעון קודשו".

מזלו של חודש זה הוא טלה, משום שהטלה הוא כבש רך בשנים, ובשל כך הרועה נושא אותו בזרועותיו. כדברי הנביא (ישעיה מ יא): "כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים". כך גם הקב"ה נשא את ישראל ביציאתם ממצרים, כמאמר הנביא (הושע יא ג): "קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו".

כמו כן הטלה מרמז על קרבן פסח שהקריבו ישראל - "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת".

אכן גם לפני שהצטוו ישראל לקחת שה לפסח בחודש זה, היו האומות, ובייחוד המצריים, מציינים את תוקפו של החודש הזה במזל טלה, המצטייר מן הכוכבים בחודש זה. לפי שהטלה - סימן עשירות הוא, ובלשון הקודש נקרא גם "עשתרות" על שם שמעשירות את בעליהן. המצרים - אשר ליבם הולך אחר העושר והחוסן, עשו אלוהות מן הטלה שפרה ורבה בחודש זה ביותר, ומשתחווים לו ועובדים לו. ואילו ישראל - שאין ליבם הולך אלא אחר עבודת ה', נצטוו לקחת את אותו אליל של המצריים אדוניהם - השה, ולשוחטו בחודש זה - בשיא תוקפו, באמצע החודש, ולהביאו קורבן לה'. כי אין עושר ואין חוסן, אלא זה שניתן מה' לבדו ולא מזולתו. גם ישראל וגם מצרים מציינים מזל חודש זה בטלה, אלא שישראל מתכוונים לשם שמים, והמצרים התכוונו לשם עבודה זרה. הוא מה שאמרו חכמים על הפסוק (שמות יב כא): "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" - מִשכו ידיכם מעבודת אלילים, והידבקו במצוות! (ילקו"ש בא רו).

 

 

 

 

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך