מסר לאולפן
X
מתרחש כרגע שידור חי האם תרצה להצטרף?לשידורסגירה
אסטרולוגיה על פי היהדות (צילום: andriano.cz/shutterstock)

יהדות

אסטרולוגיה על פי היהדות: האם ניתן לשנות את המזל?

מהי אסטרולוגיה? מהם המזלות של החודשים? מה השייכות של המזל אל החודש שלו? כתבנו עבורכם מאמר מעמיק לנושא שמעסיק מליונים בעולם.

   
אסטרולוגיה על פי היהדות (צילום: andriano.cz/shutterstock)
אא

אסטרולוגיה פירושה תורת הכוכבים (אסטרו – כוכב, לוגוס – תורה), ובעברית: אצטגנינות.

כל חודש וחודש מתאפיין ב"מזל" מסוים: תשרי - מאזניים, חשוון - עקרב, כסלו - קשת, טבת - גדי, שבט - דלי, אדר - דגים, ניסן - טלה, אייר - שור, סיון - תאומים, תמוז - סרטן, אב - אריה, אלול - בתולה. מהם מזלות אלו?

היקום גדוש בכוכבים אינספור מכל הצדדים, ובכל יום משתנה מיקומנו מפני תנועת כדור הארץ ואנו מביטים על כוכבים אחרים, עד שכדור הארץ משלים את סיבובו ואנו ממוקמים באותה זוית ראיה בה עמדנו לפני שנה. כך במהלך השנה נראים מכדור הארץ שתים עשרה "תמונות" של קבוצות כוכבים: בחודש תשרי נראית קבוצת כוכבים המסודרת כעין צורת מאזניים, ובחודש חשון נראית קבוצת כוכבים המסודרת כעין צורת עקרב, וכך בשאר החודשים. את הצורות הללו מכנים בשם: "שנים עשר המזלות".

"מזלות" אלו העסיקו רבות את חכמי הגויים, באשר להשפעתם על העולם. רבות דובר במשך הדורות, החל מדורות קדמונים ביותר, על כוחו והשפעתו של כל מזל ומזל, ויש שנוצר אף פולחן של ממש ועבודות אלילים שונות סביב המזלות.

להבדיל, בתורת ישראל גם כן קיימת התייחסות למזלות אלו, אולם ההתייחסות מתונה ומחושבת יותר, מתוך ידיעה שכל המזלות כולם כפופים לרצון ה' ולהשגחתו התמידית על העולם.

התלמוד במסכת שבת (קנו.) דן אודות השפעתם של המזלות על טבעו ואופיו של האדם, שהמזל שבו האדם נולד משפיע על תכונותיו. אך ממשיכה הגמרא: רבי יוחנן אמר: "אין מזל לישראל!", דהיינו שעל ידי תפילה וזכות יכול מזלו להשתנות לטובה (רש"י), שנאמר (ירמיהו י ב): "כֹּה אָמַר ה', אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". הגויים יחתו [יפחדו] ולא ישראל.

אף רב סבר "אין מזל לישראל!", שנאמר (בראשית טו ה): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה" - אמר אברהם אבינו לפני הקב"ה: רבונו של עולם, עבדי אליעזר יירש אותי? אמר לו: לאו, כי אם בנך אשר יצא ממעיך - הוא יירש אותך. אמר לפניו: רבונו של עולם, הסתכלתי באיצטגנינות שלי [חכמת המזלות] וראיתי שאיני ראוי להוליד בן, אמר לו הקב"ה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל! [וזהו "ויוצא אותו החוצה" - חוץ מאיצטגנינותו].
אף שמואל סבר - "אין מזל לישראל!", ומעשה היה, ששמואל ישב עם חכם גוי בשם אבלט. חלף לידם אדם אחד, ואבלט - שהיה חוזה בכוכבים, אמר לשמואל: איש זה הולך ואינו חוזר, יכיש אותו נחש וימות. אמר לו שמואל: אם בן ישראל הוא - אל תהיה בטוח בדבריך, כי יש סיכוי שהוא יחזור. לאחר כמה שעות ראו אותו חוזר, קם אבלט והוציא את חבילת העצים שהיתה על כתפי האיש, ומצא בה נחש חתוך לשתי חתיכות, שקצצו עם הקנים בלי ידיעה. אמר שמואל לאותו אדם: מה מעשה טוב עשית שניצלת מהנחש? אמר לו: בכל יום אני וחברי לעבודה מביאים לחם, ואחד מהחברים גובה מכולם, ונותן את כל הפת לסל, ואוכלים יחד כל החבורה. היום אחד מן החברים לא היה לו לחם, והיה מתבייש, אמרתי להם היום אני אגבה מכולם את הלחם לסל, כשהגעתי אליו עשיתי עצמי כאילו אני גובה ממנו, ונתתי משלי עבור חלקו. אמר לו שמואל מצוה עשית. יצא שמואל ודרש "וצדקה תציל ממות", ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה מצילה ונותנת חיים.

אף לשיטת רבי עקיבא - "אין מזל לישראל!", ומעשה שבא חוזה בכוכבים לרבי עקיבא ואמר לו, שבתו תמות ביום חתונתה. היה רבי עקיבא דואג הרבה. והנה בליל החתונה, כשהגיעה הכלה לביתה, הסירה את סיכתה ונעצה אותה בחור שבקיר, והסיכה ננעצה בעיניו של נחש ארסי ומסוכן אשר בא להכישה, והיא לא הרגישה דבר. בבוקר שבאה לקחת שוב את סיכתה, היה הנחש נסרך ונאחז בסיכתה, או אז הבינה שהנחש מת וניצלה ממוות. כשבא רבי עקיבא לבית בתו, סיפרה לו את כל המעשה, אמר לה: בתי, איזה מעשה טוב עשית? אמרה לו: אמש בשמחת הנישואין בא עני וקרא בדלת, וכולם היו טרודים בסעודתם ולא שמעוהו, רק אני הבחנתי בו ונתתי לו את מנתי. יצא רבי עקיבא ודרש: "וצדקה תציל ממוות"! ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה.

אף מרב נחמן בר יצחק רואים שאין מזל לישראל. שכאשר נולד אמרו החוזים בכוכבים לאמו, שבנה יהיה גנב. לכן הקפידה מאוד שלא להותיר אותו בגילוי ראש, והיתה אומרת לו: "כסה ראשך, כדי שתהיה עליך יראת שמים, ותבקש רחמים מה'". ולא ידע למה אמרה לו כן. יום אחד ישב ולמד תחת עץ דקל, ונפל לו כיסוי ראשו. באותו רגע, כשהרים את עיניו וראה את הדקל, התגבר עליו יצרו, ועלה וחתך מהתמרים.

נמצאנו למדים, שלמרות שישנה התייחסות למזלות, משמעותם והשלכותיהם - מכל מקום עם ישראל "מעל המזל", שעל ידי תפילה ומעשים טובים, יכולים לשנות את מזלם לטובה ולברכה.

עתה ננסה להבין האם בכלל מותר להישען על חכמת האסטרולוגיה? האם מותר לראות מה יעלה בגורלנו לפי ההורסקופ?

הרמב"ם (משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, יא, ח-ט) פסק שהאסטרולוגיה היא ה'עינון' שנאסר בתורה, לרבות עשיית מעשה לפי הורוסקופ אסטרולוגי, וכך כתב הרמב"ם: איזהו מעונן? אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות: יום פלוני טוב, יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה, אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות, וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים, הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו".

דוגמא מעשית להתנגדותו הנחרצת של הרמב"ם לתורה זו, ניתן למצוא באגרת תימן שלו, שבה כתב: "אבל מה שראיתיך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות, כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה".

דברי הרמב"ם אינם צריכים חיזוק, אך ראוי לציין שרבים מהמדענים והאסטרונומים מבקרים וחולקים על תורה זו ברמה הלוגית.

אולם הרמב"ן (בתשובה, סימן רפו) סבר שיש לאסטרולוגיה יסוד, ואף שאסרו להיוועץ באסטרולוגים "משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך", קבע ש"אדם שיודע שהוא כנגד המזל, לא יעשה ולא יסמוך על הנס", וכך פסק הרמ"א (יו"ד קעט, ב).

איך שלא יהיה, הן מצד ש"ישראל מעל המזל", הן מצד האיסור החמור שנוקט הרמב"ם בענין, והן מצד מה שאנו מצווים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", אין ליהודי לשעבד את עצמו לענינים אלו, רק לחוש להם במידה, ומכאן ואילך ישים מבטחו בה', ו"הבוטח בה' – חסד יסובבנו".

ראוי לציין התייחסות נוספת ומעניינת במיוחד, שניתן למצוא בדברי המדרש (תנחומא האזינו) בו נמשל האדם במרוצת חייו לשנים עשר המזלות.

וכך לשון המדרש: אדם נמשל לשנים עשר מזלות. כשנולד נדמה לטלה רך, ומתגבר כשור, כשגדל נעשה תאומים - שכבר יש בתוכו יצר הרע ויצר הטוב, ועדיין הוא חלש כסרטן, ומתגדל ומתגבר כאריה, אך אם חוטא נעשה כבתולה, ושוקלים זכויותיו וחובותיו במאזניים, אם עומד במרדו יורד לגיהנם הנמשל לעקרב, ואם ישוב, ממהרים להוציאו כחץ מן הקשת, ונעשה רך ונקי כגדי, ומטהרים אותו במים מדלי, וגדל ברוב הנאה כדג הנהנה במים. וטובל בכל שעה בנהרי אפרסמון ובחלב ובשמן ובדבש ואוכל מעץ החיים תמיד, הנטוע במחיצת הצדיקים, וגופו נוטה על כל שולחן של צדיק וצדיק, וחי לעולם.

נשכיל ונדע לנצל כל תחנה מתחנות חיינו, לטוב ולא למוטב, ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא. 

 

 

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך