מדוע זכה לכינוי רבי מאיר בעל הנס ?
קברו של רבי מאיר בטבריה|(צילום: David Cohen 156/shutterstock)

גדולי ישראל

מדוע זכה לכינוי רבי מאיר בעל הנס?

10 עובדות על רבי מאיר בעל הנס שאולי לא הכרתם. מדוע זכה לכינוי האדיר הזה?

הרב דניאל זר   
0
מדוע זכה לכינוי רבי מאיר בעל הנס ?
קברו של רבי מאיר בטבריה|(צילום: David Cohen 156/shutterstock)
אא

ההילולא של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זי"ע. יש אומרים שבאמת נפטר ביום זה, ויש אומרים שתושבי טבריה ניצלו את הסמיכות להילולא של רשב"י ולהמונים הנמצאים ממילא בצפון, ו"קבעו" את יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס. מדריך קצר לדמותו הקדושה.

1.    רבי מאיר בעל הנס היה תלמידו המובהק של רבי עקיבא, היה מהחמשה שנסמכו ע"י ר' יהודה בן בבא.

2.    בגמרא מובא כי "לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה" (עירובין יג, ב).

3.    רבי מאיר הוא צאצא של נירון קיסר. כה מובא ב'ספר יוחסין': "רבי מאיר… והוא מזרע נירון, השר הגדול של קיסר, ששלחו קיסר להחריב ירושלים קודם ששלח לאספסינוס, ושאל לתינוק ואמר: 'ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל'… ונתגייר, ויצא ממנו זה החסיד אור העליון".

4.    במסכת סנהדרין מובא כך: "סתם מתניתין ר' מאיר" – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא. מכאן ניתן ללמוד על גדולתו של רבי מאיר. "אמר רבינא: … כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה" [סנהדרין כד, א].

5.    מעלותיו של רבי מאיר רבות הן, אך צניעותו היא הבולטת במיוחד, וכך שיבחו רבי יוסי בן חלפתא: "אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע" (ירושלמי מועד קטן ג, ה). ענוותנותו מתבטאת במיוחד בכך שאף הוא עצמו לא נהג הלכה כדברי עצמו במקום שחבריו חלקו עליו. במסכת שבת מובא כי אמר: "מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חברי".

6.    בירושלמי מובא סיפור מיוחד המלמד על ענוותנותו של רבי מאיר בעל הנס: "פעם גזר אדם אחד על אשתו שאיחרה להגיע לביתה בליל שבת, מפני שנשתהתה בדרשתו של רבי מאיר, שלא תיכנס הביתה עד שתלך ותירק בעינו של הדרשן, הלא הוא רבי מאיר. צפה רבי מאיר ברוח הקודש, ועשה עצמו כאילו יש לו כאבים בעינו, ואמר: 'כל אשה שיודעת ללחוש בעין, תבוא ותלחש'. אמרו לה שכנותיה:

'לכי ורקי בעינו, וכך תוכלי לחזור לביתך'. כשבאה אצל רבי מאיר, שאלה: 'יודעת את ללחוש בעין?' מרוב פחדה של אותה אשה, אמרה לו: 'לא'. אמר לה רבי מאיר: 'רקי בפני שבע פעמים ויוקל לי יותר מאשר אם ידעת ללחוש'. לאחר שעשתה כן, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים'.

אמרו התלמידים לרבי מאיר: 'רבי, כך מבזין את התורה? הלא אילו אמרת לנו, היינו מביאים אותו ומלקים אותו, והיה הוא מתרצה ומפייס את אשתו'. אמר להם: 'ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו? מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?

7.    במשנה מובאים בשמו האמרות הבאות:
א. במסכת אבות: "רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך".

ב. עוד מובא במסכת אבות: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו, נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנה עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר [משלי ח, יד]: 'לי עצה ותושיה, אני בינה,

לי גבורה', ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".

ג. במסכת ברכות: "מורגל היה בפיו של רבי מאיר: 'גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועוון, ואני אהיה עמך בכל מקום'".

ד. במסכת חולין: "היה ר' מאיר אומר: אל יסרב אדם לחברו לסעוד אצלו, ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו מותר".

ה. במדרש תנחומא: "אמר ר' מאיר: עשה אדם מצוה אחת - מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצוות - מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצוות הרבה - מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר [תהלים צא, יא]: 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה? כדי לשומרו מן המזיקין".

8.    מדוע זכה לכינוי 'בעל הנס'? במסכת עבודה זרה מובא המקרה הבא: אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר, שהיתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נתפסה והובאה לבית האסורים. הלך רבי מאיר לפדותה. בא אצל השומר וביקש לשחררה. אמר השומר כי מתיירא הוא מן המלכות.

נתן לו רבי מאיר סכום של דינרים ואמר לו, במחצית הסכום תשתמש לפייס את השלטון, והמחצית השניה תהיה לך. שאל השומר: 'מה אעשה כשיכלו הדינרים?' אמר לו רבי מאיר: תאמר 'אלקא דמאיר ענני'.

לאחר זמן שמע הקיסר מה שעשה אותו סוהר ששחרר את אחות אשתו של ר"מ, וצווה לתלותו. והנה כשקשרו את החבל סביב צוארו, אמר הסוהר 'אלקא דמאיר ענני' ולא הצליחו לתלותו. התפלא הקיסר ושאל אותו לסוד העניין, וסיפר לו השומר את כל המעשה.

השאלה הנשאלת על סיפור זה היא: כיצד ידע אותו הגוי המשוקץ לכוון כוונות נעלות ונשגבות כאלו? והתשובה היא כי הוא כיוון לדעת רבי מאיר. כך גם כל אדם יאמר בשעה שהוא אומר "אלקא דמאיר ענני" שהוא מכוון על דעתו של ר"מ ושאר צדיקים, ויזכה לישועות.

יש מפרשים כי רבי מאיר לא התכוון על שמו, אלא: 'האלוקים שמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו".

9.    על הפסוק: "אשת חיל מי ימצא", תיארו חז"ל את דמותה של ברוריה, אשת רבי מאיר, ואת האופן בו קיבל את הדין באהבה. כך מובא במדרש משלי: "מעשה היה בר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה ומתו שני בניו, מה עשתה אמן (ברוריה)? הניחה שניהם על המיטה ופרסה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו, אמר לה: 'היכן שני בני?' אמרה: 'לבית המדרש הלכו'. אמר לה:

'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם'. נתנו לו כוס של הבדלה, והבדיל. חזר ואמר: 'היכן שני בני?' אמרה לו: 'הלכו למקום אחר, ועכשיו הם באים'. הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך.

לאחר שבירך אמרה לו: 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך'. אמר לה: 'אמרי שאלתך'. אמרה לו: 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?' אמר לה: 'בתי, מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו (לבעליו)'. אמרה לו: 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו'. מה עשתה? תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למיטה, ונטלה סדין מעליהם,

וראה שניהם מתים ומונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר: 'בניי, בניי, רביי, רביי. בניי - בדרך ארץ, ורביי - שהיו מאירין פני בתורתן'. באותה שעה אמרה לו לר' מאיר: 'רבי, לא כך אמרת לי? אני צריך להחזיר הפקדון לרבו'. אמר: 'ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך'.

10.    בספר 'טבור הארץ' מובא כך: "רבי מאיר בעל הנס הוא ר' מאיר התנא… ולזאת קראוהו בעל הנס, לפי שזכותו עצומה מאד לעשות לנו נסים ונפלאות בכל הפרטים, וממנו נלקח לומר 'אלקא דמאיר עננו'".

ב'בן איש חי': "יש ענין להדליק נר לכבוד ר' מאיר בא' טבת". החיד"א בספרו "פתח עיניים" כתב: "וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל, אם יארע ח"ו גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב ר"ל, נודרים שמן או מעות על קברו ואומרים 'אלקא דמאיר ענני' והוא יענם ויפלטם".

הסגולה הידועה נעשית באופן הבא: יש להפריש סכום לצדקה, או להדליק נר, ולומר 3 פעמים: "אלקא דמאיר ענני". בכך פונים בתפילה לקדוש ברוך הוא בלבד, שיעזור לנו

    להמשך קריאה
    מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
    שידור חי