איזה צדיקים נפטרו בחודש אייר?

הילולת הצדיקים לחודש אייר:

רבי אברהם וינברגר (השני), המכונה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ. מחבר הספר "בית אברהם" והסתלק לבית עולמו בא' אייר שנת תרצ"ג  (1933), ומקום קבורתו בסלונים (בלארוס).

רבי צבי הירש אשכנזי, המכונה ה"חכם צבי", על שם ספרו. היה רב ופוסק הלכה. הסתלק לבית עולמו בא' אייר בשנת ה'תע"ח  (1718).

רבי יעקב יוסף, בנו של מרן רבי עובדיה יוסף ומרגלית. נולד בתאריך כ"ג תשרי בירושלים. שימש כראש ישיבת  "חזון יעקב", והיה רב שכונה גבעת משה, דיין ופוסק. הותיר אחריו עשרות חידושי תורה (אמורים לצאת בקרוב לאור). בניו הם ממשיכי דרכו בקודש, כיום הם מוסרים שיעורים מדי שבוע בכולל "חזון יעקב" שהקים אביהם. הסתלק בב' אייר בשנת תשע"ג (2013) ונטמן בהר המנוחות.

רבי משה זקן מאזוז, נולד בשנת ה'תרי"א (1851), התמנה לדיין בג'רבה ולאב בית דין. כתב ספרים רבים בניהם "סבר פנים", ספר שמכיל את חידושי ש"ס. רבי משה זקן מאזוז היה תלמידו רבי חיים חורי.

רבי ישעיה מקרסטיר (קערעסטירער), נולד בהונגריה בשנת ה'תרי"א  (1951), שימש כאדמו"ר בעירה קרסטור שבהונגריה. רבותיו היו רבי חיים מצאנז ורבי מרדכי מנדבורנה.ידוע כי הצדיק נהג לחלק צדקה לנזקקים. הסתלק לבית עולמו בתאריך ג' אייר בשנת ה'תרפ"ה (1925) ונטמן בהונגריה.

רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, המכונה "הבית הלוי" על שם ספרו. נחשב לראשון בשושלת בריסק. נולד בבלארוס בשנת ה'תק"ף  (1820)ושימש כרב העיר בריסק. הסתלק לבית עולמו בג' אייר בשנת ה'תרנ"ב (1892), מקום קבורתו ברוסיה.

רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין. נולד ברוסיה בשנת ה'תר"א  (1841). את התורה קיבל תורה מאביו, שהיה רבו המובהק. הוציא לאור את ספרי אביו "עונג יום טוב". שימש כרב ומורה הוראה במשך יובל שנים, ולאחר פטירת הרב שמואל מוהליבר התמנה כאב בית דין. הסתלק בג' אייר בשנת ה'תרע"ט, ועל קברו חקוקות המילים: "גאון צדיק ועניו, גאון ההוראה...". מקום קבורתו בפולין בביאליסטוק (קברו שרד את השואה).

רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, המכונה בעל ה"אמרי יוסף", על שם ספרו. נולד בשנת תקצ"ח ( (1838מייסד חסידות ספינקא. בחייו שימש כאב בית דין, והיה בקיא בתורת הקבלה. הסתלק לבית עולמו בו' אייר בשנת ה'תרס"ט  (1909)ונקבר בעיר ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמן בבית העלמין סגולה פתח תקווה (באוהל מיוחד).

רבי זונדל קרויזר, מחבר סדרת הספרים "אור החמה" ועוד ספרים על הסידור, תהילים ועל התורה. נולד בשנת כ"ז בתשרי תרפ"ד (1923), למד תורה בישיבת "עץ חיים". את לימודי הקבלה ספג בישיבת "שער הרחמים" עם הרב גמליאל רבינוביץ. היה מקורב לרב חיים קנייבסקי. במהלך חייו לימד בתלמוד תורה, וכן מסר שיעור קבוע בבית הכנסת "מזכרת משה" בדף היומי. הסתלק לבית עולמו בתאריך ח' אייר בשנת תשע"ד, נקבר בהר המנוחות בירושלים.

רבי אביגדור קרא. נולד בגרמניה, היה מקובל, משורר וראש ישיבה בעיר פראג. הסתלק בט' אייר בשנת ה'קצ"ט  (1439), מקום קבורתו בבית העתיק בפראג. מצבתו היא העתיקה ביותר.

רבי יצחק בן יעקב אלפסי, נולד באלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), מכונה אלפסי הרי"ף (ספרו הוא על התלמוד). רבותיו היו הרב חננאל והרב ניסים גאון. הסתלק בי' אייר  בשנת ד'תתס"ג(1103)

רבי אהרן פויפר, נולד בשנת י"ח בטבת תש"ט (1949)היה רב קהילת מהרש"א. בצעירותו למד בישיבת "קול תורה" וגם בישיבת הנגב בנתיבות אצל דודו, ראש הישיבה הרב יששכר מאיר. ומשם עבר לישיבת "ליקווד". בחזרתו ארצה השתכן בישיבת חדרה שם הוסמך לרבנות ועסק בקירוב רחוקים. חיבר סדרת ספרי הלכה בהלכות בשר וחלב (קיצור שולחן ערוך), הסתלק לבית עולמו בי"א אייר בשנת תשנ"ג.

רבי מסעוד אבוחצירא, אביהם של הבבא סאלי, רבי דוד ורבי יצחק. בנו בכורו של ה"אביר יעקב". נולד בשנת ה'תקפ"ט (1828) בעיר ריסאני במרוקו. למד את תורת הנגלה והנסתר במחיצת אביו, וסייע לאביו ללמד תורה, הוסמך לרבנות ושימש כרב קהילה במחוז מגורם, וכן היה ראש ישיבת "אביר יעקב". כתב עשרות פיוטי קודש (קובצו בספר "יגל יעקב"), וכתב הקדמות לספרי אביו. הסתלק י"ב אייר בשנת ה'תסר"ח, מקום קבורתו בעיר ריסאני שבמרוקו.

י"ג אייר

רבי שמעון לנגבברוט, נולד בפולין בשנת ד' ניסן ה'תרמ"ח  (1888) למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי רפאל שפירא. כשעלה לארץ ישראל פתח את ישיבת גאוני וולוז'ין בתל אביב, וכן שימש כראש ישיבה גם בבני ברק. היה תלמידיו רבי שלמה מחפוד ורבי מיכל ליפקוביץ. הסתלק לבית עולמו בי"ג אייר נפטר בשנת ה'תשמ"ג  (1983) ומקום קבורתו בבית העלמין בני ברק.

רבי אליהו חיים מייזל, נולד בעיירת הורודוק בט' סיוון ה'תקפ"א (1821), נקרא על שמו של הגאון מוילנא. לפני גיל בר מצווה למד בישיבת וולוז'ין, ובגיל שלוש עשרה בלבד הוסמך לרבנות. היה רבה של העיר לודז' ואחד ממנהיגי יהדות פולין. הסתלק לבית עולמו בי"ד אייר בשנת ה'תרע"ב (1912) ומקום קבורתו בלודז'.

רבי דוד יהודיוף, חתנו של הבבא סאלי. על קברו חקוקות המילים: "איש נאמן... הרב המופלא, חכם לבב ואמיץ כוח, מלא בינה דעת ורוח החסיד והעניו".

רבי יחיאל מיכל פינשטיין, נולד בד' תמוז בשנת תרס"ז (1907) בעיירת מניסק שברוסיה. למד במחיצת דוד רבי משה פיינשטיין. בשנת ה'תשי"ב (1952) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם הקים את ישיבת "בית יהודה" ושימש כראש ישיבה בתל אביב ובני ברק. בתאריך ט"ז אייר הסתלק לבית עולמו, בשנת ה'תשס"ג (2003). מקום קבורתו בבית העלמין בבני ברק. לאחר פטירתו הודפסו כתביו בשם חידושי הגרי"מ.

רבי משה חיים אפרים, נכד הבעל שם טוב הקדוש. נולד במז'יבוז' (אוקראינה) בשנת ה'תק"ב  (1748), חיבא את הספר "דגל מחנה אפרים", והיה ראשוני ממשיכי החסידות.  בנם של יחיאל (מיכל), ואמו אדל, בתו של הבעל שם טוב הקדוש. קיבל תורה מסבו ולאחר שסבו הסתלק, למד במחיצת ה"מגיד ממזריטש". הסתלק בי"ז אייר בשנת תק"ס (1800) ומקום קבורתו באוהל סבו הבעש"ט במז'יבוז'.

רבי משה איסרליש, המכונה הרמ"א (ראשי תיבות של שמו). נולד באדר א' בשנת הר"צ (1530). שימש כפוסק וראש ישיבה, אחד מגדולי פוסקי אשכנז. כתב הגהות על שולחן ערוך של רבי יוסף קארו. כיהן בתור דיין בבית הדין בקרקוב, והיה רבה הראשי בקהילה היהודית בעיר קזי'מייז (קרקוב). הסתלק לבית עולמו בי"ח אייר בשנת ה'של"ב  (1572) ונטמן בבית העלמין בקרקוב (פולין)

רבי עזרא עטייה, ראש ישיבת "פורת יוסף". נולד בי"ז שבט בשנת ה'תרמ"ז (1887) בעיר חלב שבסוריה, לאמו לאה ולאביו רבי יצחק עטיה. ינק תורה מרבי יהודה עטיה ורבי שאול מטלוב עבאדי, התעלה בלימוד התורה בכל מסכתות הש"ס. בגיל 16 עלה ארצה ולמד בישיבת "אוהל מועד". אחרי כן, בישיבת "פורת יוסף" למד חברותא עם רבי יוסף ידיד הלוי. לאחר פטירת ראש ישיבת "פורת יוסף", רבי רפאל שלמה לניאדו, התמנה לתפקיד, ובמשך 45 שנות המינוי העמיד תלמידים רבים, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב יהודה צדקה והרב מדרכי אליהו. הסתלק לבית עולמו בי"ט אייר בשנת ה'תש"ל (1970)ומקום קבורתו בהר המנוחות שבירושלים.

רבי יוסף וולטוך, בנו של הצדיק, הרב שמחה בונים. הנצר של המגיד ר' יחיאל מיכל מזאלטשוב. בגיל שמונה עלה ארצה ולמד בישיבת "עץ חיים" שבירושלים. בגיל 13 סיים ללמוד את ספר "עץ חיים", שמר על קדושת העיניים. היה עניו ולמד בישיבת המקובלים בית אל, בכל יום הניח ארבע זוגות תפילין. השתדל להסתיר את מעשיו וצדקותו, ובכל ברית מילה זכה לראות את אליהו הנביא. הסתלק בכ' אייר בשנת ה'תשמ"ג (1983) ומקום קבורתו בהר הזיתים.

רבי משה דיין. נולד בשנת ת'רצ"א (1931) במצרים. למד במחיצת מרן רבי עובדיה יוסף שכיהן באותו זמן כראש אב בית הדין במצרים. בשנת תשי"ב (1952) עבר לפריז ושם הוסמך לרבנות. בשנת תשכ"ג (1963), עלה לארץ ישראל. השתכן בעיר חולון ולימד תורה ברבים, הקים מקווהטהרה, ייסד תלמוד תורה ופעל למען השחיטה הכשרה במקום. נפטר בשנת תשל"ט (1979) בהר הזיתים ירושלים. אחד מחיבורי הוא ספר "ליקוטי חמד" (הלכות).

רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, המכונה ה"סבא קדישא". נולד באיסטנבול בשנת ה'תקע"ה ( (1826וגידל בביתו יתומים. בשנת ה'תסר"ח (1908) עלה ארצה, כיהן כרב בעיר צפת, ולאחר מספר שנים עבר לירושלים. מכל העולם היו שולחים אליו שאלות, והוא היה משיב לכל דורש. מסר שעורים בהלכה ובתורת הנסתר. ה"סבא קדישא", כתב ספרים רבים בניהם ספר שו"ת המהרש"א (שאלות ותשובות) על "שולחן ערוך". בין תלמידיו היו רבי ישראל אבוחצירא ורבי יוסף חיים זוננפלד.

עבר את גיל 120 ולעולם לא נזקק למשקפיים. עד יומו האחרון כתב פסקי הלכה, חידושי תורה. נפטר בזמן תפילת שחרית אחרי שסיים קריאת שמע, ועוד לפני שהגיע לתפילת 18 מסר את נשמתו ליוצרו. הסתלק בכ"ב אייר ומקום קבורתו בירושלים.

רבי יהושע מדינוב, רבה של דינוב ולמד תורה במחיצתו של רבי זושא מאנפולי. תלמידיו העידו עליו שזכה לגילוי אליהו. אחד מתלמידיו רבי צבי אלימלך שפירא, בעל הספר "בני יששכר" ומילא את מקומו ברבנות בעיר.

רבי אליעזר צבי ספרין, המכונה האדמו"ר השלישי בחסידות קומרנה. נולד בעיר סמביר (אוקראינה) בשנת ה'תק"צ (1830), כתב ספרים רבים ששמם חקוקים על ציונו (דמשק אליעזר ועוד), הסתלק בכ"ד אייר.

כ"ה אייר

רבי חיים חורי, נולד בתוניס בשנת ה'תרמ"ה  (1885)ובצעירותו למד במחיצת משה זקן מאזוז. הקים בג'רבה את ישיבת "תורה וחיים" וכן מוסדות חסד וצדקה. בגיל  70 עלה ארצה, והתגורר בעיר באר שבע. חיבורו על התורה והש"ס נקרא "תורה וחיים". הסתלק בכ"ה אייר ומקום קבורתו בעיר באר שבע.

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (שהן ראשי תיבות של שמו). מחבר הספר "מסילת ישרים". נולד באיטליה בשנת ה'תס"ז  (1707). בגיל 14 ידע את כל התלמוד הבבלי בעל פה, יחד עם כתבי האר"י הקדוש וספר הזוהר. בשנת ה'תפ"ו (1726) הוסמך לרבנות, בשנת תצ"ה (1735) הגיע לאמסטרדם, שם למד, ולימד בישיבת "עץ חיים" ושם חיבר את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים". היה רב פוסק, מקובל. הסתלק בכ"ו אייר בשנת ה'תק"ד  (1744) ומקום קבורתו בארץ הקודש.

רבי שלמה גולדמן, המכונה האדמו"ר מזוועהיל. נולד באוקראינה בשנת ה'תרכ"ט (1869), בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, אחד מתלמידי הבעש"ט. לימד תורה וכיהן כרב בעיר זוועהיל. עקב איום השלטונות על לומדי התורה ברח לארץ ישראל, ופה הקים סניף של חסידות זוועהיל. התגורר בירושלים ולמד בישיבת "חיי עולם". היה בעל ענווה גדולה, אך בסופו של דבר התגלה כפועל ישועות, בעל רוח הקודש. וזאת על אף שהסתיר את ייחוסו - רבים פנו אליו בשאלות ונהג להשיב להם. מסופר כי היה מתפלל מתוך ספר תהילים הרציפות ללא הפסק. ודלת ביתו הייתה פתוחה תמיד. בשנותיו האחרונות ייסד את ישיבת זוועהיל בירושלים. נפטר בכ"ו אייר בשנת תש"ה (1945) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמישינוב. נולד בתאריך ט"ו אדר ב' תרס"ה (1905) בפולין (מחוז פשיסחא). בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו עד שהגיעם ארצה. בשנת תשי"ד הקים פה את ישיבת "שם עולם" והתגורר בירושלים. הסתלק לבית עולמו בכ"ז אייר בשנת תשל"ו  (1976).

רבי יצחק בן יוסף מקורביל, המכונה "ספר המצוות הקטן". מתקופת חכמי הראשונים (במאה ה-13). עיקר מפעלו היה ספרו "המצוות הקטן", שהיו מחולקים כימות השבוע. הסתלק בתאריך כ"ח אייר בשנת ה"ם (1280).

רבי מאיר מפרמישלאן, בן ר' אהרן אריה לייב. המכונה האדמו"ר השלישי מפרמישלאן, מגדולי אדמו"רי החסידות. נולד בעיר העתיקה פרמישלן (אוקראינה) בשנת ה'תק"ם (1780) ומקטנותו נהג במצוות הצדקה לעניים, אהבתו לארץ ישראל הייתה רבה, לימד סנגוריה על כל יהודי. התפרסמו עליו מאות סיפורי מופתים והיה לבעל רוח הקודש. אחד מחיבוריו היה "אור המאיר" ועוד.
הסתלק בכ"ט אייר.