שידורחי
אמונה ושמחה מסביב לשעון
האזנה לערוץ 2000 מסר לאולפן לוח שידורים

מאמרים - הפרידה מאמא - אלול

מאת: רוחמה אפרתי  |  פורסם ב: 26.06.2017 / 14:56:47

הפרידה מאמא - אלול

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה.

דַּע,

מֵאַיִן בָּאתָ

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

מֵאַיִן בָּאתָ - מִטִּפָּה סְרוּחָה,

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ - לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה,

וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

(משנה מסכת אבות ג', א)

 

רגע אחד. שבריר של אלפית השנייה שהוא אל חזור

זה הרגע כאן ובעוד שניה כבר שם

הרקע האקוטי שבו המוניטור עוד מראה דופק לבין קו ישר

הנשימות האחרונות, השניות הספורות הבודדות עלי אדמה

החבל הדק שבין חיים למוות

נשמע מפחיד ונראה הזוי אבל זו האמת

ואין לנו על זה שום שליטה.

הדבר היחידי הוא אך ורק להיצמד להוראות היצרן שמפרט מה עושים ברגעים הללו. אותם רגעים איומים שכולנו לא רוצים להיפגש בהם  לעולם, אותם רגעים אחרונים של החיים.

ביום שבת קודש פרשת "ואתחנן" אמי היקרה ואהובה החזירה את נשמתה לבורא. היה זה בשעה 13.16 בשעת "רעווא דרעווין" - כאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר, שבו הסתלקו שלושה שועי עולם, משה רבנו הקדוש, יוסף הצדיק ודוד המלך עליהם השלום. ישתבח ויתעלה הבורא אימא גם זכתה.

גם אנחנו זכינו. בזמן רגעיה האחרונים זכינו לומר עליה ואיתה "קריאת שמע" וקבלנו עלינו עול מלכות שמיים. וברגעים הכי קשים ב"ה זכרנו את דברי רבנו הקדוש, רבי נחמן, שאומר שי לומר לנפטר ללכת רק אליו ישר להיכל, לא להתבלבל וישר לרוץ אליו. זכינו גם להזכיר לה את שמה. ישנם הרבה מקטרגים שרוצים לבלבל את הנשמה כשהיא עולה למעלה לכן חשוב להזכיר לנפטר את שמו, מרב בלבול והתרגשות עלול לשכוח וגם לכוון אותו אך ורק לרבנו הקדוש. כי הם כאמור מנסים לדחוק את נשמה מלהגיע אל קודש הקודשים.

כשרבי נתן תלמידו המובהק של רבנו הקדוש נפטר, ראה בחלומו רבי נפתלי את רבי נתן רץ בהיכלות למעלה, עדיין לא ידע בוודאות שהוא נפטר, אך שאל אותו לפשר מעשיו, ענה ואמר "אני רץ ישר לרבנו.." רבי נתן לא התמהמה רגע וישר רץ להיכל של רבנו, אל קודש הקודשים. כך גם אמרנו לאימא ז"ל – אל תתבלבלי לכי להיכל של רבנו הקדוש, רבי נחמן.

כחוזרת בתשובה אחד מיסודות האמונה העיקריים והחשובים ששמים עליו דגש ביהדותנו המופלאה מתייחס לנושא של "העולם הבא". למעשה, כל היהדות מושתת על האמונה שיש חיים אחרי המוות, והם, הם החיים הניצחים, העיקריים והמהותיים. העולם הזה הינו רק פרוזדור המהווה טרקלין לעולם הבא של חיי הנצח. לפתע פתאום המושגים של תחיית המתים, משיח, חיי נצח, גן עדן ,עולם הנשמות, כיסא הכבוד, מלאכים, מדורים והיכלות נהיו חיים וממשיים יותר מאיי פעם ויותר ממה שחלמתי שיכול להיות. מבקשת, רוצה וצמאה ללמוד עליהם יותר (מבחינת יכולת הקיבולת הרוחנית שלי, מאחר ואלו נושאים עמוקים גבוהים וקשים לתפיסה והבנה).

רוצה לספר בפניכם וידוי קטן, ואני מניחה שהוא שייך לכל אחד ואחת מאתנו בצורה כזו או אחרת, מי יותר ומי פחות. הפחד הכי גדול שלי בכל שנות חיי היה ועדיין הפחד מהמוות.

לפני שחזרתי בתשובה המוות היה נושא ערטילאי אמורפי חסר צבע וחיים. נושא מפחיד שהס מלדבר עליו, להזכיר ולגעת בו לידי. כל מי שמכיר אותי ידע שרק מלשמוע את המילה "מוות" אני עלולה לחטוף התקף חרדה מורכב. זכרוני היטב מקרה שבו שכנה נפטרה ואימי ז"ל לא ידעה איך וכיצד לספר לי, חששה שמא אבהל, ומשך כל אותו היום הייתה בהתלבטות נוראית כיצד לבשר לי, עד שבסופו של דבר אזרה אומץ ובשעות הלילה התקשרה והתחילה למשוך את השיחה והבנתי שאימא רוצה לומר לי משהו אבל מהססת, עד שלבסוף סיפרה. אני רעדתי כולי למשמע הדברים וחרדה גדולה אחזה בי, עד כדי כך הייתי מבוהלת ומפוחדת. ימים שלמים לא הצלחתי לישון ובקושי רב לתפקד. במילים אחרות, חרדה מבעיטה שמוציאה מכלל איזון ותפקוד חיי היום יום נהרסים. בשפה המקצועית קוראים לזה חרדה ודכאון קליני. 

חסדי השם יתברך, משך הזמן ועם התחזקותי בתשובה הבנתי שהמוות מהווה חלק אינטגרלי מהחיים , שבו מציאות ממשית שמדבקת על דלת כולנו בין אם נרצה ובין אם לאו. ועוד יותר, שאין מה לפחד ממנו ואולי גם עצם הבורות  וחוסר הידיעה היא שגרמה לכך.

עם ההתחזקות באמונה קבלתי בחסדי השם יתברך דעת חדשה שמאירה את המושג המפחיד "מוות" בקרן אור של חיים, חיות ושמחה. זה כמובן מעודד, משמח, מבריא ואפילו מרחיק לגמרי את הפחד. וכן, מצליחים לחיות עם המושג הזה, ולא רק אלא גם מקבלים אותו בפנמה מלאה באהבה ובמעט חששות.

הבנתי שהחיים פה הינם זמניים, קצרים ואפילו שוליים בהשוואה לעולם הנצח, ששם חיים לעד ושם זה המהות. תכלית החיים שלנו פה להכיר את הבורא יתברך, לעבוד על המידות ולהכין את הקרקע טובה ככל שתהיה לעולם ההוא שמחכה לנו, וככזה, פה רק צריך לעשות את העבודה כמו שצריך והו אז מקבלים שכר לשם, לחיי הנצח.

כשמאבדים אדם קרוב ויקר הקונפליקט מאד לא פשוט, מורכב וחצוי. קונפליקט עצום בין שכל לרגש, הינו בין מוח ללב, במילים אחרות, נמצא בשורה התחתונה מאבק עילאי בין אמונה לבין חוסר אמונה.                                                    מצד אחד נמצא הרגש שבו יש געגועים ועצבות וקושי עצום להכיל את הטראומה ומצד שני השכל מביא טיעונים ונימוקים הגיוניים למצב שהם מחזקים מאד את האמונה בבורא העולם, כמו למשל ידוע שמיתה הינה גזרה מאתו יתברך ואפילו אבותינו ואמותינו הקודשים, ועוד קדושי עלום כדוגמת משה רבנו , רבי נחמן הקדוש נפטרו מזה העולם, אז מי אנחנו אזובי הקיר שבכלל נפצה פה – בקיצור, אין אחד שלא יעבור ועבר את זה. ידוע שגם זה מעגל החיים שמסתיים במוות בעולם הזה והנשמה הנצחית ממשיכה לחיי עולם הבא.

בהקשר של המאבק בין שכל לרגש למדו אותי מושג יפה, אם השכל שולט על הלב ויתר האיברים אזי האדם נחשב ל"מלך" – מוח לב כליות ואם הפוך, הלב שולט על האדם אזי הוא נחשב "למך" – לב מוח כליות. הסדר הנכון והראוי שהמוח שולט על כל האיברים וזהו גם המבנה הנכון של גופנו שברא הבורא, הראש נמצא מעל הלב ואז יש גם יישוב דעת, ומצליחים לקבל דעת נכונה והתגובות הרבה יותר שקולות, בריאות חזקות ויציבות. הרגשות סוערות וקשות ככל שיהיו לא יצליחו לסחוף אותנו לעצבות ומרה שחורה, והדברים נעשים בפרופורציה ובצורה ראויה – וזוהי גם דרכם של צדיקים ששמים מבטחם בשם יתברך ומברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה ומקבלים אותה במלוא האהבה וההבנה מבלי לשאול שאלות על הבורא יתברך באמונה שלמה ללא רבב. ומבחינתם הם אפילו לא רואים זאת כרעה חס וחלילה, כי מאת בורא העולם יוצא רק טוב, לכן גם זה וודאי טוב לאימא ז"ל. זה שאנחנו לא מבינים בשכל והלב מסרב לתפוס זה עניין אחד, אבל זה שיש אמת ומציאות שגם פה יש רחמים גמורים של בורא העולם כמו למשל שזכינו בשעת פטירתה להיות ליד מיטתה ועשינו קידוש השם גדול מאד, שבו רופאה חילונית ואחות רחוקה ממש הזילו דמעה והלבב רטט, שום עין לא נשארה יבשה. זו האמת. וזה המאבק והקונפליקט שדברתי עליו, בין הרגש שמבקש להכניס אותנו לעצבות ולהוריד למטה ואז להיכנס לקושיות שאלות וכפירות חס ושלום על בורא עולם, לבין השכל שמבקש לראות את האמונה השלמה והתמימה ורחמיו וחסדיו של בורא העולם.

אני בוחרת באמונה! אני רוצה לראות רק את החסדים והרחמים הגמורים של בורא העולם, "בתוך הצר הרחבת לי..", כלומר מחפשת את הדברים הטובים היפים המחזקים בתוך סיפור המוות והפטירה. אני יודעת שזה אולי נשמע קצת מוזר, אבל זוהי כוחה של האמונה, וזוהי הדרך הנכונה!  אימא נפטרה והסתלקה מזה העולם, אבל זכתה ביום שבת קודש בשעת רעווא דרעווין – ואין רחמים עצומים יותר מזה, כי נכנסה ישר לגן עדן והגיעה לתיקונה ללא רבב כפי שאמר לי הרב שלום ארוש שליט"א.

בחודש זה  שבו "המלך בשדה", נמצא פה אתנו ממש כל החודש, זהו זמן לסליחות, רחמים ותפילות. לפעמים ישנם מצבים שבו הלב סגור וכל כך קשה אפילו להוציא מילה אחת. אני יודעת ומכירה היטב את המצב, כי גם אני נמצאת שם, אבל יחד עם זאת, בכל כוחי יודעת ומאמינה שבורא העולם שומע גם מילה אחת של זעקה, גם אנחה קלה של צער, גם משפט שיוצא מכל הלב ומבקש סליחה ורחמים.. גם רצון עז שמבקש את קרבתו יתברך.

 גם אם הלב עקשן וסגור וממאן להיפתח כי הוא בצער, תנסו לאמץ לכם לפחות כמה דקות ביום לדבר עם בורא העולם – מתי ואיפה שאתם נמצאים, אין זמן יותר טוב וגדול מחודש הרחמים שבו "אני לדודי ודודי לי" (=אלול) שאז שערי שמיים פתוחים והתפילות מתקבלות מיד .

השם יתברך נמצא אתנו כל הזמן ובכל מצב. "השם צילך על יד ימינך". השם יתברך לעולם לא עוזב את צאן מרעיתו, את ילדיו האהובים שמחכה להם בכל רגע ורגע, כאומר ומבקש, "..רק תחזרו אלי, אני עדיין עומד ומחכה לכל אחד ואחת מכן. כולכם יקרים לי באותה המידה, כולכם רצויים אהובים ויקרים, כולכם בניי ובנותיי ללא יוצא מן הכלל..".    

תראו לי חור כפתחו של מנעול ואפתח לכם עולם ומלואו.. זה הזמן אחים יקרים להיכנס פנימה אל הטרקלין של המלך – אל החיים האמתיים בחיק היהדות ובאור התורה בצל השכינה הקדושה, כדי שנזכה לחיים טובים ומתוקים, קדושים וטהורים, לשנה טובה  ברוכה ומוצלחת.

 

המאמר מוקדש לעילוי נשמת אימי היקרה והאהובה עטרת ראשי, ברכה חתון בת שרה. ת.נ.צ.ב.ה

 

תגובות הגולשים
*2610

עמוד הבית
אפליקציה
תוכניות
וידאו
מאמרים
הספרייה התורנית
מוסיקה

במידה ושכחת את סיסמתך נא הקליד/י את שם המשתמש ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
סיסמא חדשה תשלח לדוא"ל שלך.




במידה ושכחת את שם המשתמש שלך נא הקליד/י את סיסמתך ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
שם המשתמש שלך יישלח לדוא"ל שלך.