שידורחי
אמונה ושמחה מסביב לשעון
האזנה לערוץ 2000 מסר לאולפן לוח שידורים

מאמרים - פרשת שמיני

מאת: הרב מנחם אזולאי  |  פורסם ב: 27.04.2017 / 15:25:04

פרשת שמיני

"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל" (ט,א).

דרך הטבע זה שבעה ימי בראשית. היום השמיני הוא למעלה מדרך הטבע. ולמה נאמר שביום השמיני היתה שמחה לפניו במרום כיום שנבראו בו שמים וארץ? כי בני ישראל זכו ליום השמיני, שהוא יום הקמת המשכן, ע"י התשובה, שהמשיכו דרך חדשה לעולם ע"י התשובה שעשו על אותו מעשה" (שפת אמת). ותשובה זה שמחה.

"ויהי ביום השמיני" (ט,א).

שבעה ימים משה רבינו מקים ומפרק מקים ומפרק את המשכן וביום השמיני, הוא ראש חודש ניסן, עושים חנוכה למישכן. ללמדך שמשכן שאמור להכיל השראת שכינה מוכרח להיות מבוסס על דבר אחד – התחלות חדשות. רבינו מלמד אותנו לבקש כל החיים דבר אחד, איך עושים כאן ועכשיו התחלה חדשה. איך לא מתייאשים. איך לא מוותרים על הרצון. איך לא מפסיקים להתפלל על הדבר שרוצים.

רבינו מגלה לנו שכל הצדיקים לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו שלא היו מייאשים עצמם לעולם, אף על פי שעבר עליהם מה שעבר, ועל ידי ההתחזקות שלהם, זכו למה שזכו, אשרי להם. יהודי, אסור לו להתייאש. כי במהות שלו הוא טוב, אין לו כל קשר לרע, יהודי צריך להיות משוכנע באמת ובתמים שהוא עוד יזכה לכל מה שהוא כל כך רוצה ומייחל. יהודי שייך רק אל הטוב והקדוש, גם אם הדרך לשם רצופה מכשולים. המקום האמיתי שלנו זה בנים אהובים להשם. כשם שהאבא קדוש, כך גם הבנים קדושים.

תשמח בחלקך. תזכור שאתה בן של השם. אין דבר כזה שאין בך משהו טוב. גם עבודת השם שבשיגרה זה דבר טוב. כל יהודי פשוט, שחי לפי התורה, שייך ליהדות, שייך לעבודת השם. אסור לך לזלזל במה שאתה כן יכול לעשות, בגלל הדברים שאתה לא יכול לעשות. כל תנועה הכי קטנה שלך אל הקדוש, אל הטוב, אינה נאבדת לעולם. אצל הקב"ה הגודל והכמות זה לא הדבר העיקרי. הרצון, התשוקה, ההשתדלות, זה העיקר. אתה עוקר את עצמך בכוח מהרע, אפילו בנקודה קטנה, התנועה הזאת נחשבת למשהו עצום. איזה מחשבה טובה, איזה רצון טוב, דיבור יותר נקי, ויתור קטן, התאפקות, איזה לימוד כף זכות, כל הדברים הקטנים האלה הם בכלל לא קטנים. הם עושים רעש גדול בשמים.

אנחנו רואים יהודים גדולים בתורה, בצדקות,  בקדושה, גם אנחנו רוצים. למה ניגרע?! אבל אסור לשכוח שצדיק גדול, הצדקות שלו נובעת ממעשים קטנים, תפילה בכוונה, איפוק קטן במקום בלתי נראה לעין, מחשבה קדושה, ליטוש אחר ליטוש של מידה מסויימת, וככה גם בלימוד התורה, אות אחרי אות, שורה אחר שורה, מתחילים מהבנת הפשט ומתקדמים הלאה. הדברים הקטנים והפשוטים האלה הם שמרכיבים את המסע שלנו אל הקודוש.

צריך רק לטפס בזהירות. בפרשת השבוע מספרת התורה על בני אהרון שקפצו קפיצה גדולה מדי. "כיון שראו שאביהם נכנס הוא ומשה והקטירו קטורת ויצאו, ונראית שכינה, וירדה אש מן השמים, אמרו: אף אנחנו נעשה כן ותרד אש על ידינו. מיד "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" (מדרש הגדול).

תפרגן לעצמך. תיראה את הטוב שבך. תשמח בו. ככה תוכל להסתכל בעין טובה גם על השני. העין הטובה שלך תחפש את הנקודה הטובה שלו, שגנוזה בפנים, בעומק הנשמה, שאפילו אם לא רואים את זה, אפילו שיכולים לחשוב שהוא לא כל כך חיובי, לא כל כך מוצלח, לא כל כך טוב, אבל אם אצל הקב"ה הוא טוב, אז גם אצלך הוא יהיה טוב, אז גם אנחנו צריכים ללמוד את הדרך הזאת אך ללמד זכות על כולם, איך לאהוב את כולם.

"אתה כבר מיואש, אתה לא שווה, אתה לא מכוון בתפילה, אתה כועס על האשה, אתה כועס על הילדים, אתה אוכל מה שלא צריך, אתה מבזבז את הכסף, אתה עושה כל מיני שטויות, כולנו הרי עושים שטויות כי אנחנו בשר ודם, אז בשבילך חיבר רבינו את התורה שאומרת – אזמרה לאלוקי בעודי. אזמרה לאלוקי בעודי נכתבה לאנשים שנופלים ברוחם וחושבים שאין להם כוחות, שהם לא מסוגלים להגיע, לא כל כך שווים, או אנחנו שווים אבל השני לא שווה, הוא לא מוצלח כמותנו, אז התורה הזאת של אזמרה באה ואומרת: אזמרה לאלוקי בעודי. בעוד המעט טוב שיש בי. עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו. תתבונן בנקודה הזאת, הקטנה קטנה קטנה, ששמה הוא לא רשע, ותראה פתאום שאין רשע, שהוא צדיק, שהנקודה הקטנה הזאת זאת המציאות שלו, וכל הדברים הרעים שלו זה קשקושים. ככה תעשה עם החבר וככה תעשה עם עצמך. זאת התורה שמקיימת את כל החסידות, זאת התורה שמביאה את כל ההמונים לאומן בראש השנה, זאת אומרת שבגללה אנשים מכל הארץ מתקשרים. הם לא מתקשרים לכל מיני חסידויות אחרות, הם מתקשרים לברסלב. למה? כי רבינו נותן להם תקווה. תאמין שיש בך, תאמין שאתה יכול, אפילו אתה עייף ויגע ואתה כזה מוכה גורל, וה' עשה לך בגורל כאלה צרות, כזאת ילדות קשה, כאלה חיי משפחה חדשים בעייתיים, בעיות עם ילדים וכו' וכו', תחפש את הנקודה הזאת שעוד מעט ואין רשע, ששמה אתה בטוח צדיק, ששמה אתה לא רשע, והנקודה הזאת תחיה את נפשך". (באור פני מלך חיים). 

חשוב איך מסתכלים על מה שעובר עלינו. באיזה משקפיים משתמשים. אם אנחנו יודעים שהכל קורה כדי לרפא אותנו, לתקן, לזכך, לרחוץ, לטהר, לקרב אותנו אל ה', אם מבינים שזאת המטרה היחידה של היסורים שעוברים עלינו, אז הכל הופך להיות הרבה יותר קל. אך אם שוכחים שיש פה השגחה, וגם שאין טעויות בהשגחה, אז זה באמת יכול לייאש ולשבור. "אין לך רשות, וגם אין לך סיבה, להסתכל בחלון של השני, לראות מה קורה אצל השני, למה אצלו ככה ואצלי כה?! אל תשאל שאלות. הכל זה מבורא עולם שהוא המנהיג והוא יודע בדיוק מה צריך שאתה תעבור בשביל לקרב אותך אליו. יש דבר אחד בלבד, יש בורא לעולם, פונים אליו, מדברים אתו, מבקשים ממנו. זה המהלך שהקב"ה מוביל אותך ואתה צריך להאמין באמונה שלמה שמפה תצמח הישועה שלך, דוקא בדרך הזו, דווקא על ידי הקשיים האלו" (סוד ההתחזקות).

אנחנו לא יכולים להבין את ההנהגה של בורא עולם. ודווקא בגלל זה צריך להתחזק באמונה.

"איפה שחשבת שזה דין, תדע לך – הכל זה רחמים. הכל לטובה! הכל לטובה! אין רע בעולם. כל מה שהשם עושה, לטובה הוא עושה! הכל לטובה! זהו! אתה רואה שנהיה לך רע, זה מה שאתה רואה בעיניים, אתה חושב שזה רע! אבל תאמין שזה לטובה! אל תנסה להבין בשכל! אי אפשר את ההנהגה של בורא עולם! העיקר זה להחזיק באמונה! זה העיקר! שאדם, מה שלא יעבור עליו בחיים, הוא יחזיק באמונה! אף פעם שלא יעזוב את האמונה! שהשם הוא רק טוב ושאין רע בעולם.

יש כלל! כל דבר, יש כמות של תפילות בשביל לקבל אותו. כל דבר שמקבלים זה רק ע"י תפילות! אין תפילות? לא מקבלים! אדם רואה שקשה לו? השי"ת רוצה ממך תפילות. יש כזה אור של אמונה שיורד לעולם! אור פשוט! להאמין בפשטות ותמימות שהכל לטובה! להגיד תודה על הכל! אנשים אמרו חצי שעה תודה ונהיו בריאים, קיבלו סכומים גדולים של כסף, התבטלה הצרה לגמרי!

אל תבלבלו! היצר הרע יביא לך כל מיני אנשים שיחלישו אותך, יגידו לך: "יש הגיון! יש שכל! מה אתה אומר שהכל לטובה?! אנשים סובלים! תראה!" אבל אתה תתחזק באמונה! אל תעזוב את העבודה הזאת כל החיים שלך! זו האמת של בורא עולם! ההתחזקות!" (המברך את עמו ישראל בשלום).

השבת קוראים פרשת פרה. יש כל מיני טומאות, כולן מלכלכלות את הנשמה, אך יש טומאה אחת שהיא הכי קשה, הכי נוראה, טומאת המת. זו לא סתם טומאה, זה אבי אבות הטומאה. טומאת המת זה מוות רוחני, זה לאבד את הגעגועים והכסופים לאבא שבשמים, זה לאבד את הלב ח"ו. ואיך מיטהרים מהטומאה הזו? ע"י אפר פרה אדומה. מה הקשר? לא מבינים! אבל מקיימים! "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין לך רשות להרהר אחריה". את הקב"ה אי אפשר להבין בשכל! צריך להאמין! 

יהודי חייב להתחזק בשמחה. תשמח בקשר שיש לך עם בורא עולם, תדבר עם ה', תשתף אותו בכל מה שעובר עליך, תראה איזה שמחה ואיזה חיות אתה תקבל. אתה עכשיו כאן חי, בריא, נושם, אז תשמח, תהיה שמח, תפסיק לחשוב כל הזמן מה היה ומה יהיה. תפסיק להסתכל לצדדים לראות איך לשני יש חיים יותר מאושרים, הוא כל הזמן מחייך, נראה שטוב לו, שהולך לו בחיים ואילו אני... תשמח בחלקך. מי שלא שמח במה שיש לו הוא עלול להתקרר, לפול מהיהדות שלו ח"ו, לפול מיראת שמים.

מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א:  ["רבינו חידש חידוש חדש לגמרי – תדעו לכם אין שום יאוש בעולם כלל, אין דבר כזה יאוש, אפילו במשבר הכי גדול אם אדם מחזיק מעמד חמש דקות, שמח, רוקד, שר, אז הכל מתהפך לטובה. צריך תמיד לבוא הביתה עם חיוך, תמיד לבוא הביתה עם שמחה, בבית לא צריכים לדעת שאתה עכשיו בצרה, במשבר, אם אתה לא יכול לחייך, לשמוח, תשב בחוץ על המדרגות תעשה חיוכים, תעשה תנועות של שמחה, תתאמן ואז תכנס הביתה עם פנים שמחות, עם פנים מאירות. אם אדם יחזיק מעמד וישמח הוא יכול לזכות לכל הניסים שבעולם, כל העבודה של האדם זה לשמוח בכל הכוחות במסירות נפש, להגיד כל הזמן "הכל לטובה", זה הנסיון שלו, אם הוא יגיד "גם זו לטובה" על כל דבר הוא יצא מכל הייסורים שבעולם, יהיה לו ניסים ונפלאות. אדם צריך לשמוח לשיר להודות לה' תמיד לפני שתגיע צרה חס ושלום, לא לחכות שתהיה צרה ואחרי זה להשתחרר מהצרה, ואז כשמשתחררים מהצרה כבר חייבים להודות, לשיר, להביא קורבן תודה, אלא תמיד נשמח, נשיר לה', תמיד נכיר גדולת ה', "כל הנשמה תהלל י-ה", כל נשימה תהלל את ה', אתה נושם תתחיל לשמוח, על כל נשימה צריך לשיר, לא לחכות לצרה כי אם תשמח, תשיר לה', תודה לה' אז גם צרות לא יגיעו.

עיקר העבודה זה לא להיות בעצבות אפילו שניה אחת כי אין שום סיבה להיות בעצבות, צריך להאמין שכל יהודי מסוגל להגיע לכל טוב בגשמיות וברוחניות, לכל הצלחה שבעולם, יש ענין לשמוח בזה שלא עשני גוי, שעשה אותי יהודי – ברוך ה' זכיתי לשמור שבת, זכיתי להניח תפילין, תשמח שזכית להתפלל, זה כמו שמצאת יהלום ששווה מליונים. צריך תמיד להמשיך על עצמו שמחה, שמחה בלי סוף, אם לא יודעים על מה לשמוח? אז צריכים לשמוח שה' ברא אותנו יצורים אלוקים, זה השמחה הכי גדולה "ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם", נשמח עם ה', נשמח שה' ברא אותנו לכבודו, שנלמד, שנתפלל, שכל העולם יראה, שכל הגויים יראו שהנשק של היהודי זה תורה, תפילה, כיוון שה' רואה אותנו בשמחה אמיתית שאנחנו שמחים איתו אז הוא יבטל את כל הגזרות, את כל הצרות. אז מה נשאר לך? תתחיל לשמוח בה', תשמח עם ה', רק עם ה', עם ה' אתה תמיד יכול לשמוח!"]. 

עשית עבירה? תעשה תשובה! ה' תמיד אוהב אותך! ה' מוכן לכפר ולמחול על כל החטאים שלך, לקרב אותך אליו שנית אחרי שכל כך התרחקת. הוא רק מחכה שקצת תתבייש. שידקור לך בלב. שבאמת תרצה לתקן. שבאמת תרצה שכל החיות שלך תהיה מהקדושה, לא מהתאוות. סליחה אבא על כל מה שעשיתי והרחיק אותי ממך. תעזור לי לתקן. תעזור לי להיות בדיוק כמו שאתה רוצה.

התשובה זה משהו כזה פלאי שבהרהור אחד של תשובה אדם יכול להפוך את כל המציאות. כי תשובה יש לה כוח אפילו במחשבה. אדם עשה משהו, אדם קלקל, מי יודע כמה הוא קילקל, פתום בא לו צער והרהור של תשובה, פתאום הכל מתהפך. כי בצער שלנו אנחנו מעוררים את נקודת האהבה הנצחית של הקב"ה אלינו.

הרב הצדיק מברדיטשוב מספר, שהוא לא היה ניגש אף פעם לתפילה, עד שהיה רואה שהוא הכי גרוע מכולם, מכל הנוכחים בבית הכנסת. אבל פעם אחת קרה שנכנס יהודי, שביצע זה עתה עבירה חמורה מאד. הרב מברדיטשוב התחיל להתבונן ואמר לעצמו, כזו עבירה חמורה אף פעם לא עברתי. אז במה אני גרוע מהיהודי הזה בכל זאת? הוא לא ניגש לתפילה, עזב את בית הכנסת, נכנס לחדר ההתבודדות שלו, חשב וחשב עד שמצא: אם אני, הרב מברדיטשוב, הייתי עושה כזו עבירה חמורה, אני לא הייתי בא אחר כך לבית הכנסת, והיהודי הזה כן בא, לכן הוא יותר טוב ממני" זו האמת: שאפילו אדם עבר על מה שעבר, שיעשה תשובה וימשיך הלאה. מילא היה לך יצר הרע, לא יכולת להתגבר, אבל לפחות עכשיו, אחרי שעשית תשובה, אתה יכול לבוא לבית הכנסת, לכבד את ה'. 

אדם מנסה פעם, פעמיים, לא מצליח, מתייאש. זה כנראה לא בשבילי. זה כנראה עבודה של צדיקים. אבל מה עם התפילות? מה עם הדמעות? מה עם אני רוצה! אני רוצה! אני רוצה! הרצון זה כוח אדיר ואם האדם, כל המהות שלו, כל הרצונות שלו, זה ללכת אל הקודש, הוא בסוף יגיע! את מה שאדם עושה בדמעות, בהתבודדויות, בבכיות, בתפילות, אי אפשר לקחת לו. כל ההצלחה שלנו שאנחנו לא מתייאשים, שאנחנו מתחילים מחדש. כמו המשכן שנבנה ופורק נבנה ופורק עד שנישאר.

אל תחשוב שאין סיכוי. זה אולי ניראה ככה, לפי הטבע אין סיכוי, אך כשאדם רוצה את ה', כשיהודי רוצה את הקדושה, אז ה' משנה את הטבע.

התחזקות אצל רבינו זה לא איזה עוד עצה טובה, זה לא איזה המלצה לחיים יותר טובים, זה חיוב ממש. החיים שלנו זה כל הזמן התמודדות. והעצה שנותן לנו רבנו זה כל הזמן להתחזק. הקב"ה איתך בכל הנפילות והוא עוזר לך לקום. אם תתבונן, תמצא בתוך הצרה את ההרחבה. זה קשה מה שאני עובר אך בתוך הקושי, בתוך הצרה, אני מרגיש את הרחמים של ה'.

אי אפשר להתקרב אל ה' אם לא לומדים את הסוד של ההמתנה. המתנה זה לא רק לחכות, זה לפעמים להרגיש שבמקום לפתוח לי את הדלת ולהכניס אותי פנימה, דוחים אותי, מרחיקים אותי. לכן צריך  הרבה התחזקות. לא לעזוב את הרצון, לא להפסיק להילחם עם התאוות. ה' מאוד מתפאר במי שממשיך לרצות למרות מה שעובר עליו, במי שלא מתייאש, במי שמאמין שיש אבא בשמים שמכוון את הכל. 

תגובות הגולשים
*2610

עמוד הבית
אפליקציה
תוכניות
וידאו
מאמרים
הספרייה התורנית
מוסיקה

במידה ושכחת את סיסמתך נא הקליד/י את שם המשתמש ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
סיסמא חדשה תשלח לדוא"ל שלך.




במידה ושכחת את שם המשתמש שלך נא הקליד/י את סיסמתך ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
שם המשתמש שלך יישלח לדוא"ל שלך.