שידורחי
אמונה ושמחה מסביב לשעון
האזנה לערוץ 2000 מסר לאולפן לוח שידורים
תיקון הנפטרים רוחב

מאמרים - הרהורים לפרשת ויצא

מאת: הרב אהרן לוי  |  פורסם ב: 27.11.2017 / 10:42:36

הרהורים לפרשת ויצא

מי שהשתתף בשיחותיו המוסריות של הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצוק"ל יסכים כי תוכחותיו העקיפות נוקבות היו ויורדות עד קרקעיתו של לב האבן. ואם שיחותיו הפומביות כך, שיחותיו לתלמידי הישיבה על אחת כמה וכמה.

מידי מוצאי שבת מתאספים היינו בביתו הציורי והצנוע שבשכונת שערי חסד הירושלמית כדי לחזות בפניו הזוהרות ולשמוע מפיו תוכחות מוסר. שיחות אלו התנהלו בסדר מופתי הן היו נפתחות במשליו הצבעוניים של ר' שלום זצ"ל עד ששוכחים היינו את תכליתן. שהיינו מבינים שאנו נשואי משליו היה נמחק הצחוק מפנינו באחת ואדמימות של בושה היתה מחליפתו. או אז היה ר' שולם מלטף את פנינו במילותיו וכדי לפצותינו היה פותח בסיפור מרגיע שגם בצידו היה מונח שובר מוסרי.

את הסיפור הבא שמעתי ממנו במעמד זה.

ענק שבענקים היה הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. מלבד גאונותו העצומה בתורה נשא הרב בגאון בעול הציבור. עוד ביותו בוילנא ייסד יחד עם ה"חפץ חיים" את "ועד הישיבות" ובסוף ימיו שימש "יו"ר מועצת גדולי התורה".

רבי איסר זלמן זצ"ל נוהג היה ללמוד בחברותא עם בן משפחתו ר' דוד פינקל ואת מקום לימודם המשותף קבעו בבית הרב. - באחד הימים... סיפר ר' דוד לרבי שלום שבדרון זצ"ל – עת ישובים היינו סביב השולחן ולומדים, נכנסה לפתע הרבנית לחדר לימודינו והודיע לרבי איסר זלמן כי הרב מבריסק מגיע לביקור. מיד עצר הרב מלימודו, קם, חבש לראשו מגבעת, נתעטף במעילו העליון ויצא בזריזות לקבל את פניו של גאון הדור.

אני המתנתי בחדר עד שנכנס הרב כשלפניו צועד בהססנות יהודי קשה יום. הרב נהג בו בכל גינוני הכבוד הראויים לאדם גדול כאילו היה הוא הרב מבריסק בכבודו ובעצמו. דרש ממנו שייכנס לחדרו לפניו, הושיבו על כסאו ונתיישב לצידו תוך שהוא מבקש מן הרבנית שתגיש לפני האורח תה ועוגיות. לאחר ששוחחו מעט על דא ועל הא שאל הרב למבוקשו. האלמוני סיפר לרב על צרותיו הרבות ועל ייסוריו הכלכליים, שלף מכיס מעילו מכתב המלצה מוכן וביקש מן הרב שיחתום עליו כדי שיפתחו הבריות ליבותיהם לצרכיו המרובים. לאחר שמלא את מבוקשו ליווהו הרב על לפתח ביתו ונפרד ממנו בלבביות.

ישבתי בחדר וצחקתי, הבנתי כי חלה טעות בזיהוי, לא הרב מבריסק ביקר בבית הרב כי אם עובר אורח אלא שלהפתעתי נהג בו הרב כבוד מלכים. כשנכנס הרב וראה את הצחוק הנסוך על פני נתכרכמו פניו ואמר לי "דוד'ל איפה האמונה שלך הא? מה אשם היהודי בטעותינו. וכי אשם הוא שאינו הרב מבריסק? לבייש יהודי? אפשר שמן השמיים מגיע לו כבוד ומדוע לא נכבדו?".

ר שולם שבדרון זצ"ל סיים את סיפורו ואמר כשבת צחוק על שפתיו – "אז מה אתם אומרים בחורים?..." ואז זעק בכל גרונו – "לבייש יהודי???".

בפרשת ויצא מתארת בפנינו התורה את קורות יעקב בבית לבן הרמאי. גלותו של יעקב לחרן נתגלגלה עליו עקב נטילתו את ברכותיו של עשיו מיד אביו, הוא בורח לחרן כשבדרכו נשדד הוא על ידי אליפז בן אחיו. לאחר שנתאקלם שואלו לבן לשכרו ויעקב משיב "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה".

שבע שנים עובד יעקב בבית לבן בסיומן מבקש הוא מלבן את בתו רחל. לבן מערים על יעקב ומחתנו עם לאה בתו הבכורה. עם בוקר מתגלה התרמית.

עם גילויה אין יעקב אבינו מאבד את עשתונותיו, אינו מבכה את שנות עבודתו, אין הוא מגרש את לאה ואף אינו נוקם בלבן. הוא מחשב את צעדיו במתינות וטרונייתו כלפי לבן מסתכמת במילים בודדות ומחושבות "מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני". אין הוא מאשים את לאה בשותפות לרמאותו של אביה, אין הוא מוחה על ההתעללות ברגשותיו, הוא אף לא מתרעם על כי מעתה נשוי הוא למי שאינו חפץ. טענתו היחידה "הלא ברחל עבדתיך" כמו היה זה משא ומתן בסוגיה ממונית.

יתירה מזאת – טענותיו של יעקב מופנות כנגד לבן בלבד. מדוע רק אל לבן פונה הוא? מדוע אין הוא פונה בטענות אלו אל רחל? הלא באהבתו אותה עבד את אביה שבע שנים? מדוע זה הסכימה רחל לתרמיתו של אביה? מדוע לא רמזה לו כי נרקמת מזימה סביב נישואיהם? מדוע מסרה לאחותה את הסימנים אותם הפקיד בידיה?.

מדעו יעקב אבינו אינו בא בטרוניה עם רחל? משום שנהג כמותה. הוא אינו מגרש את לאה כדי שלא לביישה והיא מפקידה בידי אחותה את סימניה כדי שלא לביישה. ואין אנו יודעים מעשהו של מי גדול יותר, של יעקב או של רחל. של יעקב שאינו מגרש את לאה או של רחל שויתרה על חתנה לטובת אחותה.

וכבר אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". ואם על חברו כך על בני ביתו על אחת כמה וכמה. ואם על בני ביתו כך על אשתו על אחת כמה וכמה.

תגובות הגולשים
1. מסר ענק ועצום! תודה רבה
מאת: רוחמה ב 23.11.2012 / 09:03:30.
בס"ד בזרה"ק

כמה אנחנו רחוקים מלהיות אפילו קצה הקצה בכבוד כלפי הזולת, בעלנו/נשותנו, ילדנו, שכחננו, מכרנו, חברנו.. וכל עם ישראל..
לצערי, אנחנו דואגים רק לעצמנו ולבועה שלנו.. ובעיקר לכבוד ולגאווה שלנו, שלא תפגע חלילה
ואם היא נפגעת, הוא אז.. אנחנו כבר מראים לצד השני אם מי יש לו עסק וכמה לא כדאי לו בפעם הבאה להתעמת איתנו..
הלוואי ונזכה לטיפ טיפת ענווה וצניעות שיש לצדיקי העליון..
כאחת שגכם מנסה באמת לתקן את המדיה הרעה הזו ומודה, גם הרבה פעמים נופלת, מאמינה בכל הכוח שבעזרת עבודה טובה ונכונה, כפי שלומדים מרבותנו הקודשים וכן הרב שלום ארוש שליט"א, עם התבודדות חצי שעה כל יום על אותה מידה רעה אפשר לתקן ולהצליח.
יהי רצון שכולנו נזכה לעבוד על המדות ולשבור את הגאווה הסרוחה שבקרבנו
שבת שלום
רוחמה
*2610

עמוד הבית
אפליקציה
תוכניות
וידאו
מאמרים
הספרייה התורנית
מוסיקה

במידה ושכחת את סיסמתך נא הקליד/י את שם המשתמש ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
סיסמא חדשה תשלח לדוא"ל שלך.




במידה ושכחת את שם המשתמש שלך נא הקליד/י את סיסמתך ואת כתובת הדוא"ל כפי שהזנת בהצטרפות לאתר -
שם המשתמש שלך יישלח לדוא"ל שלך.